יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

למה זה מגיע לי ? סרט מקסים .הקומדיה המצליחה ביותר בצרפת .מאת: שרית יוכפז

למה זה מגיע לי? -קומדיה.




סרט -"למה זה מגיע לי"
- Serial (Bad) Weddingsלמה זה מגיע לי? - Serial (Bad) Weddingsבימוי: פיליפ דה 

בימוי: פיליפ דה שוברוןהפקה: רומאן רויטמן

תסריט: פיליפ דה שוברון, גי לורן

צילום: ונסן מתיאס

עריכה: סנדרו לבצי

מוסיקה: מארק שוריין

משחק: כריסטיאן קלביאר, שנטל לובי, ארי אביטן

מקור: קולנוע חדש בע"מ, תל אביב

97 דקות, צרפתית, תרגום לעברית/

למה זה מגיע לי
QU'EST – CE QUON A FAIT AU BON DIEU

סרטו של פיליפ דה שברון
A film By Phillipe de Chauveron







*** הקומדיה הצרפתית המצליחה של השנה ***

למעלה מ- 12 מליון צופים הגיעו לצחוק בבתי הקולנוע ברחבי צרפת
הסרט השישי המצליח ביותר בכל הזמנים בצרפת
זכה להצלחה אדירה באירופה

מארי וקלוד ורניי הם זוג שמרני. הם בני המעמד הגבוה מכובדים והורים לארבע בנות. איזבל, אודיל וסגולן נישאו בנישואי תערובת עם דויד, צ'או וראשיד , יהודי, סיני ומוסלמי. 
כשבתם הרביעית לור מכריזה שהיא עומדת להינשא לשרל, ההורים מאושרים סוף סוף חתונה מסורתית עם בחור קתולי. אבל לור מפתיעה אותם ומודיעה להם שהבחור הוא אמנם קתולי אבל מחוף השנהב כלומר אפריקאי. מארי מתמוטטת לגמרי וקלוד מנסה לעשות הכל כדי לבטל את החתונה. הוא מוצא בן ברית מוזר בדמותו של אביו של שרל, אנדרה. בין השניים קיימת הסכמה רק לגבי דבר אחד: זה לא מגיע להם.

בימוי : פיליפ שברון Phillipe Chauveron
הפקה: רומן רויטמן
תסריט ודיאלוגים: פיליפ שברון וגאי לורן
צילום: וינסן מתיאס
עריכה: סנדרו לבזי
מוסיקה מקורית: מרק שוארין
עיצוב: פרנסואה עמנואלי
תלבושות: איב מארי ארנו

משתפים
קלוד ורניי: כריסטיאן קלבייה Christian Clavier
מארי ורניי: שנטל לובי Chantal Lauby
דויד בנישו: ארי אביטן Ary Abittan
רשיד בנאסם: מדי סדון Medi Sadoun
שו לינג: פרדריק שו Frederic Chao
צ'רלס קופי: נום דיאורה Noom Diawra
איזבל ורניי: פרדריק בל Fredreique bel
אודיל ורניי : ג'וליה פייטון Julia Piaton
סגולן ורניי: אמלי ראן Emille Caen
לור ורניי: אלודי פנטן Elodie Fontan
אנדרה קופי: פסקל נזונזי Pascal Nzonzi
מדלן קופי: סלימטה קאמטה Salimata Kamte
ויויאן קופי ; טיטיאנה רויו Tatiana Rojo
צרפת , 2013
97 דקות , צרפתית תרגום לעברית
הסרט מופץ על ידי קולנוע חדש בע"מ
החל מה-  בסינמטק תל אביב , קולנוע כוכב רמת השרון וברחבי הארץ


על הבמאי

פליפ דה שברון נולד בשנת 1965 וסיים לימודי קולנוע בפריז. הוא כתב 12 תסריטים וביים ארבע קומדיות לפני שיצר את "למה זה מגיע לי", שהפך לאחד הסרטים המצליחים ביותר בהיסטוריה של צרפת.




ראיון עם הבמאי פיליפ שברון

ש: איך עלה הרעיון של הסרט
ת: ביום שהבנתי שמבחינה סטטיסטית צרפת היא אלופת העולם בנישואי תערובת. מחקרים שונים טוענים שמדובר ש 20 אחוז בערך מן החתונות המתקיימות בצרפת הן בין אנשים המגיעים מרקעים, מוצאים ודתות שונות. אצל השכנים שלנו באירופה זה עומד על שלושה אחוז.

ש:האם זה משהו שהכרת מחייך שלך?
ת: אני בא ממשפחה קתולית בורגנית. וכך ראיתי אלו בעיות עולות כשנעשית תערובת כזו במשפחה כמו שלי. למרות שהתגובות היו הרבה יותר טובות מאשר אצל גיבורי הסרט. אחי היה נשוי לבחורה שמשפחתה מארצות המגרב. בעוד שאני חייתי עם אישה אפריקאית. התסריטאי שבי השתלט עלי ורציתי לבדוק מה קורה כשמשפחה אחת  צריכה להתמודד עם ארבע חתונות מעורבות.
רציתי שזו תהיה קומדיה, לכל אחת מן הדמויות יש את הפגמים שלה, אבל רציתי שנוכל לצחוק מהם. בחנתי את הגרסה הראשונה של התסריט עם חברים מקבוצות אתניות שונות.

ש: ומה היתה התגובה?
ת: ראיתי מיד שזה מצחיק ושזה עובד. במיוחד כשהבנתי שאנחנו מתארים משהו אמיתי.
גם קיבלת הצעות קטנות מכל אחד מהם שאיפשרו לי להעשיר את התסריט ולהפוך אותו לאותנטי יותר.

ש: עוד מן הימים של הסרט "רבי יעקב" קומדיות שהציפו נושאים של גזע ודת הן קומדיות מאד מוצלחות
ת: להשוות את הסרט שלי לסרט הענק של ג'רר אורי זה מאד מחמיא. באופן אישי אני חושב שהנוכחות של קהילות שונות בצרפת מעשירה את חיינו.

ש: שנטל לוביי מציגה פנים של צרפת מאד ישנה, וגם מאד דתית, הדמות שלה לקוחה ממישהי שאתה מכיר?
ת: כן, אמא שלי. למרות שהיא קצת פחות שמרנית. היא לימדה לימודיי דת. אני התנגדתי לזה והתחמקתי מטקס הקומיוניון, כתוצאה מזה, אמי שנבהלה מן הדחייה שלי שלחה אותי לפסיכולוג.

ש: לארבעת החתנים המגיעים כל אחד ממוצא שונה יש משהו משותף. הם רואים את עצמם כצרפתים לכל דבר.
ת: הרבה ילדים של מהגרים אמרו לי שהם חששו שלא יתקבלו כצרפתים לכל דבר.
הסצינה עם שירת ההמנון מאפשרת לי להתייחס לזה. אבי הבנות לא ביחסים טובים עם החתנים אבל כשהוא שומע אותם שרים את ההמנון הוא פתאום מתייחס אליהם אחרת ומתרגש.


ש: אלו סרטים אתה אוהב?
ת: אני אוהב את הסרטים של האחרים פארלי במיוחד "משתגעים על מרי". אני מאד אוהב את הקומדיות החברתיות האיטלקיות הסרטים של דינו ריזי. ואת הסרטים של קבוצת ספלנדיד. ראיתי לראשונה את "השזופים"Les Bronze  כשהסרט הראשון יצא ב 1976. הייתי בן 11 וכריסטיאן קלאבייה, שמשחק את האבא בסרט שלי היה בן 25. הוא עדיין מספר לי המון סיפורים מצחיקים מן הסרט הזה. אני עדיין זוכר איך כתבו בעיתון פרנס סאור, "אחרי הסרט הזה לא תשמעו יותר על האנשים הללו". כולם הפכו כוכבים גדולים.

ש: כריסטיאן קלבייה ושנטל לוביי היו הבחירה ראשונה שלך לתפקיד ההורים?
ת: בהחלט. אני מכיר את שנטל כבר 20 שנה. יש לה הומור מיוחד שראינו בטלוויזיה בו היא יכולה לומר עם פוקר פייס את הדברים הנוראיים ביותר. ובקשר לכריסטיאן אני אוהב את הדרך בה הוא מגלם את כל הדמויות השנואות. הוא שחקן מאד מדויק הוא קורא את התסריט ורק צריך להוסיף נגיעות אישיות משלו פה ושם.

ש: יש משהו מיוחד שהרשים אותך אצל קלאבייה?
ת: כמה דברים. אבל דבר אחד מיוחד שהוא יודע את הדיאלוג בעל פה. אני מתכון את הטקסט של כולם. הוא עזר לכל השחקנים בצורה יוצאת דופן. ונתן עצות קטנות לכל אחד מן השחקנים. לאורך כל הזמן שמר על אווירה טובה. הוא כל הזמן משחק, אני מרגיש מתי תגיע הפרובוקציה אצלו. יש לו הומור מאד מיוחד.

ש: ספר לנו מעט על החתנים, נתחיל עם מדי סדון
ת: כשראית את הסרט "הקאירה". חשבתי אני רוצה אותו ועכשיו. אני צריך מסביבי אנשים סימפתיים. הצעתי לו להתחיל את ההמנון בסצינה שהם שרים אותו והוא היה נהדר.

ש: ארי אביטן, ראיתי אותו קודם על הבמה?
ת: כן הוא מביא איזה חיבור מיוחד בין ג'ורג' קלוני לפרנסיס בלנשא - אטרקטיבי ומגוחך באותה מידה. לתפקיד החתן היהודי טוניסאי הוא התאים מיד.

ש: פרד צ'או?
ת: ראיתי אותו בכאמל קומדי קלאב. יש לו אנרגיה נהדרת והומור מיוחד.

ש: נום דיאורה?
ת: מאד אהבתי את ההצגה שהוא כתב בעצמו "אהבה בן רגע". שגם עסקה בזוג בין גזעי. לכל הארבעה יש הרבה שארם וזה מה שרצתי שהם יקרינו. באיזה שהיא  צורה הם מייצגים עבורי את ארבע הפנים של החתן האידיאלי. למרות שייקח קצת זמן עד שאדון ורנייה, החותן שלהם יבין את זה.

ש: על מה צריך להתעכב בסרט עם כל כך הרבה דמויות?
ת: שלכל אחת מהן יהיה הרגע שלה. הסולו שלה. אני מקווה שהצלחתי.

ש: אנחנו מכירים את סיאמטה קמטה שמשחקת את האמא האפריקאית, היא היתה האמא של עומר סי ב"מחוברים לחיים". אבל פחות מכירים את פסקל נזונזי שמשחק את בעלה. מי הוא?
ת: הוא שחקן ענק ממוצא קונגואי. ראיתי את השחקן עומר בונגו בסרט של לוקה בלוו, כשהוא התחיל לפני שלושים שנה הוא התלונן שאין מספיק תפקידים לשחקנים שחורים. אני שמח שזה השתנה.


ש: אפשר לומר שעשית את סרט מאחורי הקלעים הארוך ביותר שנשעה בהיסטוריה של הקולנוע הצרפתי.
ת: היתה כזו אווירה נהדרת בין השחקנים שלעיתים הם עשו דברים מעבר לטקסט. יש לנו כל כך הרבה טייקים שמבטאים את הדמיון והיצירתיות של כל אחד. צחקתי  הרבה בצילומים. היו רגעים שהאווירה הטובה על הסרט "פגעה" בנו, קיבלנו המון תלונות מן השכנים...

ש: האם הקהל אוהב קומדיות יותר?
ת: קומדיה היא דרך נהדרת לדון בבעיות הכי רציניות. אבל בדרך קלילה יותר. למרות זאת לא תכננתי לעשות סרט שהוא "סרט מסר" הצופים לא צריכים לחשוב על המסרים. אני חושה שהם צריכם להיות נינוחים, ליהנות. אנחנו חיים במדינה נהדרת שהתגברה על הרבה משברים.

ש: אתה אופטימי?

ת: כן באופן כללי כן. המשבר שגדלתי במהלכו, אני זוכר שכשנסעתי באוטובוס שלקח אותי לפנימייה בה למדתי בסוף שנות ה 70 ראשית ה- 80 , ראיתי שלטים בהם היה כתוב, "שלושה מליון מובטלים, שלושה מליון מהגרים". מאז למדנו שאנחנו יכולים לחיות ביחד בשמחה, אנחנו עושים את זה כל יום. צרפת היא ארץ נהדרת כל כך עשירה ויפה. 

הקומדיה המצליחה ביותר בצרפת עם למעלה מ-12 מליון צופים - בין עשרת הסרטים הצרפתיים המצליחים בכל הזמנים - והצלחה אדירה בכל מדינות אירופה.





מארי וקלוד ורניי הם זוג שמרני. הם בני המעמד הגבוה מכובדים והורים לארבע בנות. איזבל, אודיל וסגולן נישאו בנישואי תערובת עם דויד, צ'או וראשיד , יהודי, סיני ומוסלמי. כשבתם הרביעית לור מכריזה שהיא עומדת להינשא לשרל, ההורים מאושרים סוף סוף חתונה מסורתית עם בחור קתולי. אבל לור מפתיעה אותם ומודיעה להם שהבחור הוא אמנם קתולי אבל מחוף השנהב כלומר אפריקאי. מארי מתמוטטת לגמרי וקלוד מנסה לעשות הכל כדי לבטל את החתונה. הוא מוצא בן ברית מוזר בדמותו של אביו של שרל, אנדרה. בין השניים קיימת הסכמה רק לגבי דבר אחד : זה לא מגיע להם.


פיליפ דה שוברון נולד בצרפת בשנת 1965 ולמד בבית הספר הגבוה לקולנוע בפריס. דה שוברון זכה להצלחה רבה עם סרט הילדים "אין כמו דוקובו", שהוקרן גם בארץ.

מומלץ בחום.הגעתי לראות את הסרט עם בתי הרווקה לרגל מסיבת יום הולדת..היה לנו שמח בלב סרט מצחיק-חוויה.
משאיר טעם של עוד..חובה לראות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עיריית תל אביב- יפו: סדרי פסח קהילתיים וציבוריים בצל מלחמת חרבות ברזל מאת שרית יוכפז

                                                       צילום:   רועי דוד                                                                עירי...